חרדה

חרדה היא האנרגיה של הילד הפנימי שנמצאת בלחץ מתמיד, כשאין מקום בטוח לביטוי ריגשי. היא מתעוררת כאשר הילד שבתוכנו למד בילדות ״שזה לא בטוח להרגיש״, או ״לא בטוח להיות אני״. החרדה נובעת מהדחקה של רגשות- בעיקר פחד, אשמה ובושה- שהצטברו בגוף.

שורש החרדה הוא נתק מהעצמי האותנטי ומהמקור הרוחני שלנו, היא נובעת ממחשבות שמבוססות על פחד, שליטה ואגו: ״מה יקרה אם אפסיד?״, ״אם יכעסו עליי?״, ״אם אכשל?״

החרדה היא לא אויב- היא מצפן שמראה לנו שסטינו מהדרך. 

הדרך לריפוי היא לפגוש את החרדה דרך הגוף, לנשום לתוכה, להקשיב לילד שבוכה מבפנים במקום לנסות להשתיק אותו.

דיכאון הוא סימן עמוק לניתוק מהחיות והאור בתוכנו, הוא הכאב הקפוא של הילד הפנימי- מקום שבו נאלצנו לסגור את הלב כדי לשרוד, לוותר על התשוקה, ולחיות על ״מצב שקט״ במקום חיבור. הוא התוצאה של התנגדות רבת- שנים לזרם הרווחה הטבעי שלנו. 

הדיכאון הוא הזדהות עם הסיפור של החוסר, הפחד והאשמה, הוא מזמין אותנו לבחור מחדש- לא להאמין למחשבות האפלות אלא לחזור לכוח הכוונה, לאהבה ולנשימה. כשאנחנו מרשים לעצמנו להרגיש, לבכות, לנוח, להיזכר בערך שלנו ולהתמסר לזרם עדין של אהבה- הכאב מתחיל להפשיר והחיים חוזרים לנוע בתוכנו.